“העמק הוא לא חלום”
אירוע השקה לספרו החדש של גדעון עפרת: “אלי שמיר: עיונים ביצירותיו” (הוצאת קרן לוין לאמנות ישראלית)
בית לאמנות ישראלית, המכללה האקדמית ת”א יפו, חבר הלאומים 10
שישי, 3.6.22 בשעות 10:00–12:00
תכנית האירוע
עידית עמיחי: דברי פתיחה
“שיר ערש לעמק”: הקרנת קטע מסרטו של הבמאי בן שני
הבמאי בן שני: “דברים שלמדתי מאלי שמיר: על דמיון בין עבודת במאי דוקומנטרי לצייר פורטרטים”
אלי שמיר: “על הרלוונטיות של ציור ריאליסטי”
האמנית נירוונה דבאח: “מפגש עם אלי שמיר”
הסופר מאיר שלו: “העמק בסיפור ובציור”
ד”ר גדעון עפרת: “העמק הוא לא חלום”
ההשתתפות כרוכה בהרשמה מראש
עלות כרטיס 30 שקלים בלבד, לרכישה: https://bit.ly/3wlikdn
*במהלך האירוע תתאפשר רכישת הספר במחיר מיוחד, וכן רכישת הגיליונות המודפסים של ערב רב במחיר מיוחד.
“שפת האמנות החדשה” / תערוכה קבוצתית
החממה לאמנות מקום, שבתאי לוי 24, חיפה
אוצר: עוז זלוף, מנהלת התכנית: אפרת פנר
פתיחה: 23.5.22
“המלון”, מופע מיוחד בחממה: 24.6.22, לפרטים והרשמה
אמנות־יחסים מוגדרת לא על ידי הצבה של אובייקטים אמנותיים להסתכלות כי אם על ידי מערכות היחסים שהיא מחוללת והקשרים האנושיים שהיא קושרת. עיקרה הוא ההשפעה הבין אישית שמתקיימת בין האמן למשתתפים במהלך הפעולה שלו.
היצירות המוצגות כאן נסמכות על פעולות שקיימו אמנים ומתייחסות לחומרי היומיום כאיכות: סלוני בתים בשכונה, ערב במתנ”ס, סף הרחוב, הפגנה, כל אלו הם זירות ההתרחשות של אמנות זו, הסטודיואים שבהם יצרו האמנים.
שפת אמנות זו מבקשת להגדיר מחדש את מקומם של דיאלוג, שיתוף וחיבור אנושי במהלך האמנותי. בשונה ממהלכים מסורתיים של אמנות חברתית, אמנות־יחסים מבקשת להשפיע על המרכז, על הדרך שבה אמנות נוצרת, ולקבע לעצמה מקום עיקרי במארג החיים היומיומי.
הנוכחות היא חומר היצירה המרכזי שאיתו עבדו האמניות והאמנים, והיא הערך המוביל בסוגה אמנותית זו, שהודפת את הרעיון של אמנות שצריכה רק להיראות לטובת אמנות שצריכה להיחוות ברגע האמת של היצירה.
סלון החממה הוא אתר התצוגה של אמנות זו והוא גם מוקד התרחשות של מהלכים אמנותיים משתפים, מפגישים ומשוחחים. בית ליוצרים ופעולות של אמנות־יחסים.
משתתפות: טל כהן בכור, שקד מוכיח, ענת דרימר, מרב סודאי, תמר ניסים, דפנה מרקמן־זינמנס, מעין בוני.
התערוכה המרכזית: “היחידה להצלת יצירת אבודות” / טל כהן בכור
“היחידה להצלת יצירות אבודות” הוא פרויקט ייחודי שחרט על דגלו שימור אמנות מקומית של אמנים ואמניות ידועים ואנונימיים אשר נשכחו מהתודעה והלב.
חלק מהיצירות המוצגות בתערוכה נאספו מהרחוב, אחרות הושאלו או נתרמו על ידי אנשים פרטיים שביקשו לשמור יצירת אמנות שלא מצאה בית או מעמד תצוגה הולם. “היחידה” היא טל כהן בכור, גננת אנתרופוסופית, אמנית ומשוררת, שכחלק משגרת חייה נהגה לאסוף יצירות אשר הושלכו לרחוב, למכולות ופחים.
כהן בכור אוספת, מטפלת, מצלמת, וחוקרת את קורות חיי האמן או האמנית. אוסף היחידה הוא יצירת אמנות שלמה המעניקה לחלקיה חיים חדשים. על ידי קיומם של “אירועי אימוץ” ושיח עם קהל היא מחברת את הקהילה לאמנות באופן דינמי ופעיל ומקדמת רעיונות של קיימות, שימור ומורשת.
כהן בכור מספרת את סיפורי האמניות.ים בפורמטים שונים, שבסופם הקהל מוזמן לבחור ולאמץ יצירה ללא עלות. האימוץ מתנהל תחת הבטחה מעוגנת בהסכם חתום, בו מתחייב המאמץ שלא להשליך, לסחור או להעביר את היצירה. אם אינו רוצה בה יותר, עליו להחזירה ליחידה, למעגל האימוץ.
אוסף היחידה הוא אקלקטי, החיבורים המקריים שהוא יוצר מבנים תמונה רחבה וגדולה. האוסף, המתהווה ללא הרף, מהווה בסיס לריבוי של יחידות מחקר קטנות אשר יוצרות למידה בלתי פוסקת על המקום הישראלי והאמנות הישראלית.
הכניסה ללא תשלום
צילום: גני כצנר
שיחה עם דן חסון וד”ר רחל גוטסמן על ״ארץ. חלב. דבש״ והשקת תקליט מאת דניאל מאיר
אירוע נעילת מיצב הסאונד ״אומוולט״
בית התה, גלריית סאונד בבית הנסן
חמישי, 2.6.22 בשעה 19:30
דן חסון ורחל גוטסמן אצרו יחד עם עידו גינת, יונתן כהן ותמר נוביק את התערוכה ״ארץ. חלב. דבש״ שהוצגה בביתן הישראלי במסגרת הביאנלה ה־17 לארכיטקטורה בוונציה בשנת 2021. התערוכה עסקה בשינויים המרחביים והנופיים שהתרחשו בישראל במאה השנים האחרונות מנקודת מבטם של בעלי חיים. במסגרת התערוכה הוצגה עבודת סאונד מקיפה מאת דניאל מאיר, המורכבות מהקלטות מואטות של דו־חיים ועטלפים.
פרטים נוספים על אירוע הנעילה באירוע הפייסבוק Every Living Creature That Moveth | 2.6, 19:30
בונוס למגיעים או תחליף לנאלצים לפספס את האירוע: דן חסון ורחל גוטסמן התארחו בעונה השנייה של ״לשם שמיים״ – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ״ערב רב״.
להאזנה בכל הפלטפורמות: https://bit.ly/3Mp5Sz1
צילום: דור קדמי
“לעת עתה” / טל ארז וענת ספרן
עונה חדשה של לשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב
הם מעצבים, אוצרים וחוקרי עיצוב, המעורבים כיוצרים, יזמים ומנהלים בשלל מיזמים מקומיים ובינלאומיים. עבודתם ביחד ולחוד משלבת עיצוב, אדריכלות ותכנון עירוני, אבל גם אמנות חזותית, סאונד, פרפורמנס, וידאו ועוד. בעשור האחרון הם ניהלו כמה מאירועי העיצוב הגדולים בישראל, ובכללם את שבוע העיצוב ירושלים בבית הנסן, שיערך השנה במהדורתו האחת עשרה תחת הכותרת ״לעת עתה״.
קוראים להם ענת ספרן וטל ארז, והם האורחים שלנו בלשם שמיים – פודקאסט התרבות של בית הנסן ומגזין ערב רב.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
