מערכת ערב רב מאחלת לקוראיה שנה אזרחית חדשה טובה (יותר)!
כנס העיתונות העצמאית השלישי
רביעי, 30.12.20, בשעה 19:00-שישי, 1.1.21, בשעה 12:00
שלושה ימים של דיונים ושולחנות עגולים וירטואליים. בין השאר, יעסקו הפאנלים בנושאים כגון מי מחליט על מה כותבים? האם העיתונות הפקירה את התרבות במשבר הקורונה? מהן החומות הסמויות שמגבילות עיתונאים בכלי התקשורת המרכזיים, וכיצד חש מי שמשתחרר מהן?
הכנס ייערך השנה בפורמט דיגיטלי
לפרטים נוספים ולו”ז ההרצאות, כאן
״למרות שאני כבר מטורפת״
יום עיון ביוזמת המקרר על התמודדות נפשית ואמנות
בשדה האמנות בישראל כמעט ולא מתקיים שיח על מוגבלות וא.נשים עם מוגבלות נעדרים ממנו כאמנים.ות, כאוצרים.ות וכקהל. סדרת ימי עיון חדשה במקרר מפנה זרקור לאנשים עם מוגבלות ולשיח אודות מוגבלות, מתוך אמונה שהעיסוק בכך רלוונטי לכל אדם באשר הוא, לחברה ככלל ולשדה האמנות בפרט.
ביום העיון הקרוב נתמקד באמנים.ות ובאקטיביסטים.ות אשר מתייחסים להתמודדות הנפשית ביצירותיהם ובפועלם וכן בסוגיות חברתיות ופוליטיות בעולם בריאות הנפש והממסד הפסיכיאטרי.
״לשם שמיים״
פודקאסט תרבות מבית היוצר של בית הנסן וערב רב
״לשם שמיים״ הוא פודקאסט תרבות חדש, פרי שיתוף פעולה בין בית הנסן – מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה, ומגזין האמנות והתרבות המקוון ערב רב. בעונה הראשונה של הפודקאסט, משוחחים עורכי ערב רב, יונתן אמיר ורונן אידלמן, עם יוצרים ויוצרות מקומיים על הצלחה, כישלון ומה שביניהם.
כל פרק כולל שיחה אחת עם מוביל/ת דעה אחר/ת בשדה התרבות המקומי, שמציג/ה עבודות, מקורות השראה, תוכניות לעתיד ומחשבות על ההווה. המרואיינים מגיעים מתחומי האמנות החזותית, הספרות, העיצוב, האדריכלות, המוזיקה הקולנוע והטלוויזיה, המחול ועוד.
בין האורחים בעונה הראשונה:
המחזאי, הבמאי והמשורר יונתן לוי; מו״ל הוצאת ״תשע נשמות״ אוריאל קון; האמנית זויה צ’רקסקי; המאיירות בתיה קולטון ורותו מודן; המוזיקאים נטע אלקיים ועמית חי כהן; אמנית הסאונד מאיה דוניץ; הכריאוגרפית יסמין גודר והמעצב והאוצר רמי טריף.
הפודקאסט ״לשם שמיים״ מופק ביוזמת בית הנסן וחברת רן וולף, בתמיכת הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד ירושלים ומורשת.
הפודקאסט מוקלט באולפנים של מרכז ״מעמותה״ בבית הנסן
טכנאי הקלטה: אמיר בולצמן
מעצב סאונד: דניאל מאיר
הפקה: קארין שבתאי
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
