האוצרת לאה אביר נכנסה לאחרונה לתפקיד המנהלת האמנותית והאוצרת המלווה של המרכז לאמנות עכשווית בערד. במסגרת תפקידה, תאצור אביר את תכנית שהות האמן של המרכז, תבנה תכנית תערוכות לגלריה ותלווה את העשייה האמנותית של המרכז.
אביר היא אוצרת וכותבת בתחום האמנות העכשווית. החל משנת 2007 היא אוצרת תערוכות ואירועי אמנות שונים בארץ ובעולם, במוסדות ציבוריים ופרטיים, בחללים אלטרנטיביים ובמרחב הציבורי. היא עורכת-שותפה ומייסדת של מגזין תוהו לאמנות, ושימשה בין היתר אוצרת גלריה רו-ארט בתל אביב (2015-2019). בין תפקידיה הקודמים: אוצרת מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת משנה ומנהלת תחום התוכן במוזיאוני בת ים ויועצת אמנותית לסדנאות האמנים בירושלים. בשנת 2011 היא נבחרה לזוכה הראשונה של מלגת “ארטיס” לאוצרים מישראל, ועבדה בצוות האוצרות של ארגון האמנות הציבורית Creative Time בניו יורק. אביר היא בוגרת החוג לתולדות האמנות ולימודי מוזיאולגיה מתקדמים באוניברסיטת תל אביב, ולמדה לתואר שני באוניברסיטת חיפה. חיבוריה של אביר התפרסמו בקטלוגים ומגזינים שונים בארץ ובעולם ובשנים האחרונות היא לימדה היסטוריה ותיאוריה של אמנות ואוצרות במוסדות שונים כמו בצלאל, מכללת ספיר והתכנית ללימודי אוצרות של הטכניון בתל אביב.
המרכז לאמנות עכשווית בערד, שנוסד בשנת 2016, מאגד חלל תערוכות לאמנות עכשווית בגודל 300 מ”ר, תכנית שהות אמן בינלאומית ופעילות ציבורית ענפה. חזון המרכז הינו לאפשר מרחב לאמנים מהארץ ומחו”ל למחקר אמנותי העוסק במרחב העירוני והמדברי הסובב. את המרכז ייסדה האוצרת והאמנית הדס קידר, ובשנים האחרונות אצרו בו גם גילי זיידמן, גלית גאון, מיכל תאומי סלע ועוד.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
