ערב רב מאחל לקוראיו שנה אזרחית חדשה טובה ומאושרת!
עושות היסטוריה: פמיניזם בעידן הטרנס לאומיות
מוזיאון חיפה לאמנות
נעילה: שבת, 20.06.20
אוצרת: סבטלנה ריינגולד
“נשים שמתנהגות כיאות לעיתים רחוקות עושות היסטוריה” – השיח הפמיניסטי אימץ אמירה זו של ההיסטוריונית לורל תאצ׳ר אולריך משנת 1976. מתחילת דרכו ביקש הפמיניזם להשתחרר מהתניות חברתיות כובלות באמצעות פרקטיקות פורצות דרך כדי לצאת ממציאות של שתיקה והשלמה למצב של דיבור ומחאה. עמדה זו יוצאת כנגד “שיח הנחמדוּת”, שמכוון לשטח ניגודי אינטרסים פוליטיים וחברתיים. פירושו בהקשרן של הנשים הוא הרצון “לְנַחְמֵד” אותן ולקשור אותן לעולם הרגש והמרחב הביתי כדי לשלול את כוחן הפוליטי.
במוקד אשכול תערוכות זה עומדת השאלה: האם אחרי מאבק פמיניסטי ממושך אכן התרחש מהפך בתפקידי המינים המסורתיים במרחב הפוליטי? האשכול מבקש להציג את הדרכים שבהן האמניות משתמשות כדי ליצור מרחבים חדשים של חירות ולהתמודד עם הסדרים ממוגדרים של כוח. האם נשים יכולות לכונן היסטוריה אלטרנטיבית ולהוביל בעתיד מהפכה אמיתית?
אשכול זה מדגיש כי בכוחה של סולידריות נשית לכונן סדר חדש, המתעלה מעבר לגבולות, גושים ומחסומים. הוא מצביע על הצורך לעמוד על הגורמים המשותפים והשונים המשפיעים על נשים ממגוון מדינות, תרבויות וסוגי מיניות ולגבש חזון תרבותי שיאפשר לכונן מרחב קולקטיבי אלטרנטיבי. רבות מהאמניות המשתתפות בו מביעות עמדה שלפיה לא ניתן להתעלם עוד מקבוצות מושתקות ומוּדרות כמו מהגרות, נשים מהעולם השלישי או נשים שחיו באירופה הקומוניסטית לשעבר. האמניות מציגות שיח מורכב העוסק בעולמן של נשים בזיקה למרחבים גיאוגרפיים, תרבותיים ונפשיים שונים. רבות מהן עושות שימוש בגופן הפרטי ומשלבות את ההיסטוריות האישיות שלהן כחומרי גלם.
היצירות באשכול מדגישות כי האישה היא תוצר כלאיים של זהויות שאינן מתיישבות זו עם זו. הן מתמודדות עם קונפליקטים הנגזרים מהמבט התרבותי שנוטה להעדיף הגדרות זהות חד־משמעיות. קיום הכלאיים מעודד פרקטיקות של התנגדות ויצירת קטגוריות של זהוּת, והוא מתנגד מעצם הווייתו לתפיסה הבלתי נזילה של המושג “זהוּת”. גם בישראל ניכרת מגמה אמנותית עכשווית המבקשת להתרחק מהחלוקה לקבוצות זהוּת מוגדרות – כגון מזרחיות, לסביות, דתיות, פלסטיניות וכד’. הדבר נובע מההבנה כי ההתפצלות לקבוצות מחלישה את הסולידריות ואת הכוח הפוליטי.
אשכול זה בוחן את האתגרים העומדים בפני הפמיניזם העכשווי, בשאיפתו להציע פלטפורמה אקטיביסטית שתאפשר לקיים דיאלוגים משמעותיים בין קבוצות ולגבש ידע פמיניסטי חדש. כיום מתעמקת ההבנה שהפמיניזם הוא נושא גלובלי וחובק עולם, כפי שניסחה זאת החוקרת צ’נדרה טלפדה מוהנטי: “כעת יש לבחון את ‘מגוון מצבי השוני הדומים’ ביחס למצבן של נשים – מגוון שבוחן את הפרמטרים הדומים בין ובתוך תרבויות, מעמדות, דתות, סוגי מיניות ועוד. ‘שוני דומה’ זה בין נשים, אשר הנו תלוי הקשר, מורכב ונזיל, מזמן גישות מרתקות ליצירת אמנות נשית בעידן של טרנס־לאומיות”.
״עבודת אריזה״ / שחר מרקוס, איתמר שמשוני
גלריה גרנד ART לאמנות עכשווית, חיפה
נעילה: 14.2.20
אוצרת: שירלי משולם
המיצב החדש, ״עבודת אריזה״, המשותף לשחר מרקוס ואיתמר שמשוני, בועט, חדשני ויוצא דופן הן מבחינת הרצף ההתפתחותי של כלל גוף עבודותיהם בשנים האחרונות (כל אחד בדרכו) והן מבחינת התהליך המיוחד והמורכב שעברו יחד לקראת גיבושו הסופי של המיצב.
הרעיון שעומד בבסיס תכנית ההצבה של האמנים הוא ליצור ״עבודה בתוך עבודה״. המיצב המשותף מורכב מארבעה חלקים נפרדים הכוללים אובייקטים אמנותיים ופריטים מתוך פרויקטים קודמים שנבחרו, מוינו, נאספו, נערמו, שולבו זה בזה, נעטפו ונארזו.
הפעולה האמנותית של מרקוס ושמשוני מתחילה בסטודיו האינטימי, אחורי הקלעים, ונמשכת בחלל התצוגה בגלריה שמתפקד כחלון ראווה חשוף ופתוח לציבור. האובייקטים האמנותיים הופקעו מהקשרם הקודם וכעת נוכסו לכדי ״עבודת אריזה״ הבנויה מערימות של שרידים; שאריות של ארכיאולוגיה והיסטוריה. טביעות היד הייחודיות של כל אחד מהאמנים התמוססו ואוחדו למקשה אחת. המיצב ההפוך נראה כמעיל שתפריו ובטנתו הפנימית חשופים לראווה ואילו צידו החיצוני חבוי ומוסתר.
האמנים מתחזים לפועלי אריזה. הם אורזים, חונטים ומנציחים את הפעולה האמנותית ואת האובייקט האמנותי. מרקוס ושמשוני מציגים מיצב מחתרתי, ביקורתי ותובעני שדורש מהצופים בו לאמץ מנגנוני מבט חדשים שלא היו מורגלים בהם עד כה. בדרכם הייחודית, הם מכוונים באמצעות ביקורת, הומור וגיחוך לדיון בנושא ערכה של עבודת האמנות בהיותה אסופה ונסתרת מעיניי הצופים ולגורלה בהיותה מוצגת במוזיאון, גלריה או מכירה פומבית כסחורה העוברת מיד ליד בעולם הצריכה והסיפוק המהיר. התצוגה הסופית נותרת ברגעיה המסקרנים והאניגמאטיים חנוטה בנצחיותה או ארוזה ופנויה להובלה.
גלריה גרנד ART לאמנות עכשווית, עופר גרנד קניון, קומה 3, דרך שמחה גולן 54 חיפה, טל’: 04-8121111 פתוח: ראשון-חמישי בשעות 12:00-19:00, שישי בשעות 10:30-13:00
הלוחש לספינקס / סשה סרבר | מחוץ למסילה / בוקה גרינפלד
הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה בקרית טבעון
פתיחה חגיגית: שישי, 3.1.20, בשעה 11:00
נעילה: 26.02.20
שיח גלריה: שישי, 31.1.20, בשעה 10:30
אוצרת: מיכל שכנאי יעקבי
בגלריה תפתח התערוכה:
הלוחש לספינקס / סשה סרבר
חלקי גוף ענקיים ושרידי פסלים הנראים כאילו נלקחו ממקדשי עבר מפוארים שחרבו מקבלים בתערוכה זו את פני הצופים. הפסל סשה סרבר מזמין אותנו, המבקרים, לצאת למסע מעורר דמיון, קדימה ואחורה בזמן, לתקופות ולתרבויות שונות.
בתערוכותיו מרבה סרבר לבחון אייקונים היסטוריים תרבותיים ואתרים ארכיאולוגיים. בחומרים עכשוויים וזולים כגון קלקר, יוצר האמן “ממצאים ארכאולוגיים” חדשים, הדומים בצורתם לממצאים המקוריים. נוכחותם מרשימה, מלאת הוד, אך חומריותם מרמזת על זמניות והתכלות.
באכסדרה תפתח התערוכה:
מחוץ למסילה / בוקה גרינפלד
לאורך קירות האכסדרה, סובבות את מבנה חדר הזיכרון המתומן, עבודותיה של בוקה גרינפלד נראות כמו חלונות דמיוניים, דרכם ניבטים שברירי נופים אורבניים, חלקי נוף פתוח ונופים נפשיים. עבודות אינטימיות קטנות ממדים, עליהן מודבקים קולאז’ים או אסמבלאז’ים, עתירי צבע וחומריות גולמית, מלווים בגריד אופקי ואנכי, קונסטרוקציות ארכיטקטוניות לצד צורות אמורפיות מתפרצות.
שעות פתיחה: ראשון-חמישי בשעות 08:00-19:00, שישי בשעות 08:00-12:00, שבת בשעות 11:00-13:00
טל’: 04-9835506
כתובת: רח’ המגדל 2, קרית טבעון
מפגש פתוח לקהל בתערוכה “ככל שיותיר לנו החוט…”
האמנית בתיה שני בשיחה עם המנחה והסופרת שפרה קורנפלד
הסטודיו ברחוב הפלך 6, תל אביב
שישי, 3.1.20, בשעה 11:00
הכניסה חופשית
שנת 2020 כבר כאן ואנו נמצאים בעתיד, אבל האמנית בתיה שני ממשיכה ליצור באמצעות מלאכה עתיקה שלא מותירה מקום לקיצורי דרך. בעידן שלאחר תנועת #metoo ובעולם בו הכל זמין בלחיצת בכפתור, בתיה בוחרת לרקום מסרים ולזעוק עוולות דרך יצירה עמלנית שלא מאפשרת להתעלם מהמסירות והזמן שהושקעו בה. עבודותיה של שני עוסקות ברבדים הרבים של עולם האישה: מאלימות נגד נשים, דרך שימוש בדימויי גוף האישה ועד לרקימת טקסטים של שירה נשית. במפגש בין שתי הנשים היוצרות, הן ינסו לבחון יחד את כוחה של מלאכה ויצירה נשית.
בפתח השנה החדשה יערך מפגש מרתק בין שתי נשים שרקמה היא חלק מחייהן מאז שהן זוכרות את עצמן. שפרה תשוחח עם בתיה על חשיבותה של אמנות ממוקדת מחשבה ומלאה בריכוז בתקופה בה כולנו מוצפים בהסחות דעת.
נוכחות נשית בבית לאמנות ישראלית
מפגש לכבוד ביקורה של ביאטריס פון בורמן, אוצרת אמנות מודרנית, מוזיאון סטדליק אמסטרדם עם הרצאות של רותי אופק, ד”ר איה לוריא, והאמנית רותי הלביץ כהן והופעה חד פעמית של הזמרת רונה קינן
בית לאמנות ישראלית, המכללה האקדמית תל אביב יפו
שני, 13.1.20, בשעות 19:00-21:00
רותי אופק – “נגיעה נשית באמנות הישראלית”: על הגישה הנשית בתערוכות בתפן בתוכן ובחומר
ביאטריס פון בורמן, אוצרת אמנות מודרנית, מוזיאון סטדליק אמסטרדם –
A modernist’s perspective: Focusing on Women Artists from Charlotte Salomon to Ruthi Helbitz Cohen
ד”ר איה לוריא – “הכוח האחר – הגוף הנשי בתערוכות מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית”
רותי הלביץ כהן – “אהובתי, שושן שחור שושן צחור”: מעברים מציור למיצב בתערוכה ״אהובתי״ במוזיאון הפתוח בתפן
בערב האירוע יהיה ניתן לרכוש את קטלוג התערוכה במחיר מיוחד של 80 שקלים
השתתפות כרוכה ברישום מראש ובעלות של 60 שקלים
מוזמנים להירשם בקישור: https://eventbuzz.co.il/lp/event/bormann
קול קורא למעצבים/ות במסגרת שבוע העיצוב ירושלים 2020
שבוע העיצוב ירושלים, האירוע השנתי של בית הנסן ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד ירושלים ומורשת, יפעל השנה תחת התמה ״קרקס הבריחה״ בין התאריכים 21-28 במאי 2020 בבית הנסן, ירושלים.
בשנת העשור להקמתו במהדורתו הבינלאומית החמישית, ממשיך שבוע העיצוב להיות אירוע העיצוב הציבורי המוביל בישראל, עם למעלה מ30,000 מבקרים, בהשתתפות כ-200 מעצבים הארץ ומהעולם, מעל ל-40 אירועים, תערוכות ומייצבים וביצירת שיתופי פעולה חדשים עם גופים ובילים מקומיים ובינלאומיים. שבוע העיצוב ירושלים שם דגש על עבודות חדשות בדגש לא מסחרי ומבוסס תמה, בחתכי רוחב דיסציפלינריים וביצירת פורמטים חדשים לתצוגה, לפרפורמנס ולאירועים.
שבוע העיצוב ירושלים 2020 קורא למעצבים/ות מכלל הדיסציפלינות להגיש הצעות לעבודות קיימות או חדשות תחת התמה השנתית ״קרקס הבריחה״ (שם זמני) והמבנה הייחודי שלה (ראו פירוט מטה). קנה המידה של העבודות גמיש: עבודות בודדות, פרויקטים רחבים, מיצבים, תערוכות, פרפורמנס, עבודות חוץ ועוד.
עבודות נבחרות יוזמנו להמשך דיון עם צוות שבוע העיצוב. עבודות שיוצגו בשבוע העיצוב יזכו למימון. ראו לוח זמנים בהמשך.
יכולים להגיש יוצרים בודדים או קבוצות.
תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי
בית בנימיני, רחוב העמל 17, קריית המלאכה, תל אביב-יפו
שישי-שבת, 3-4.1.20, בשעות 11:00-17:00
אוצרת: רווית הררי
בשכונת נווה שאנן בתל אביב אין מתנ”ס, ספרייה, מרכז קהילתי או מרכז תרבות שפועל לרווחת תושבי השכונה. עקב כך, הפכה ספריית גן לוינסקי מרגע הקמתה לאבן שואבת לילדים ולמבוגרים תושבי השכונה וכך, מבלי שהייתה זו הכוונה המקורית, הפך המקום למרכז תרבות של ממש המשרת מספר רב של אנשים במגוון תחומים. הפרויקט שואב את השראתו מהתפיסה שחינוך, תרבות ואמנות הן זכויותיו הבסיסיות של כל אדם, ושהשקעה בתחומים אלה משמעותה פתיחת דלת לקהילות מוחלשות לצאת מתוך המעגל שבו הן נמצאות ולהפוך לשותפות שוות בחברה.
תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי, שתתקיים זו השנה השמינית, תימשך יומיים בלבד. בתערוכה יימכרו עבודות של למעלה ממאה אמנים – יידועי שם לצד אמנים צעירים ועולים – במחיר אחיד של 1500 ₪ לעבודה.
ההכנסות הכספיות מהתערוכות הקודמות היו מקור המימון המרכזי לפעילות הספרייה, והיוו בסיס כמעט בלעדי לפעילותה השוטפת. בשנים האחרונות עברה הספרייה שינויים והתפתחות והרחיבה את פעילותה. כיום הספרייה כוללת מרכז תרבות וחוגים לילדים, מרכז למידה, קבוצות העצמה לבני נוער, ארבע קבוצות כדורגל מקצועיות לנוער וילדים, קבוצות דיאדה להורים וילדים, משחקייה לילדים בגיל הרך, מרכז תרבות למבוגרים הכולל הרכבים מוזיקליים של חברי הקהילות, שיעורי מוסיקה ואמנות, קואופרטיב תפירה לנשים ואוניברסיטה קהילתית שמציעה מגוון קורסי ערב ומנוהלת על ידי חברי הקהילה. הספרייה מהווה גשר חי בין אוכלוסיית הזרים לבין התושבים הוותיקים, ומציעה אי של שפיות וידידות בלב שכונה הסובלת מדורות של הזנחה.
בין האמנים המציגים: Know Hope , לארי אברמסון, עידו בראל, סיגלית לנדאו, גלעד רטמן, דגנית ברסט, אורי גרשוני, עילית אזולאי, זויה צ’רקסקי, גלעד אופיר, מיכל בראור, מארק ישאייב, ליאת לבני, טליה קינן, גבריאלה קליין, יונתן אולמן ועוד רבים וטובים.
התערוכה תימשך יומיים בלבד ותוצג בבית בנימיני, רחוב העמל 17, תל אביב-יפו בימים שישי ושבת 3-4.1.20, בשעות 11:00-17:00.
הכניסה לתערוכה חופשית