האמנים פסח סלבוסקי ונדיה עדינה רוז הם זוכי הפרסים ע”ש מרדכי ושושנה איש שלום לשנת 2019. סלבוסקי זכה בפרס על מפעל חיים ע”ש מרדכי איש שלום, ועדינה רוז בפרס ליצירה אמנותית ע”ש שושנה איש שלום. הפרסים יוענקו לזוכים בטקס שיערך בבית האמנים בירושלים ב-20.1.19 בשעה 17:00.
בועדת הפרס על מפעל חיים ע”ש מרדכי איש שלום ישבו ד”ר אמיתי מנדלסון, אוצר בכיר וראש המחלקה לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, מרב דביש בן משה, יו”ר אגודת אמני ירושלים, וצילה איש שלום, נציגת משפחת איש שלום. בנימוקי הבחירה נכתב כי ״סלבוסקי הוא אמן הניגודים: יצירתו הייחודית אותה פיתח במשך חמישים שנות יצירה אינה מתמסרת בקלות לקטגוריות מקובלות. יצירותיו נעות בין הפיסול לציור, בין אובייקט חסר צורה מוגדרת לציור דו ממדי מסורתי. עבודותיו מעידות על אנינות טעם, תחכום וידע אך באותה נשימה על ישירות, נאיביות ופראיות פורעת סדר.
״יצירתו מפגישה את המופשט המודרניסטי עם דימויים פיגורטיביים, אלמנטים דקורטיביים, חומרים גולמיים וחפצי יום יום; היא משלבת דחיפות יצירתית הנובעת ממעמקי הנפש החשופה יחד עם תחכום, אירוניה וידע מעמיק בהסטוריה של האמנות והתרבות. יצירותיו אינן “כיסא נוח” כהגדרת מאטיס את האמנות הראויה, אלא אובייקטים תזזיתיים, לא נוחים, המסרבים להגדרות והן ביטוי נאמן לאמן עצמו: חסר פשרות, לא מחפש לשאת חן ושלם עם יצירתו אותה פיתח ושכלל לאורך שנים רבות.
לא ניתן לשייך את פסח לאסכולה מסוימת באמנות הישראלית ואפשר לומר שיצר מעין אסכולה משל עצמו. מעבר להיותו אמן פעיל שמציג תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות ומיוצג באוספי המוזיאונים החשובים בארץ, פסח כתב ספרים ופרסם טקסטים רבים על אמנות. הוא מלמד שנים רבות בבצלאל וגידל דורות של תלמידים המעריצים את יצירתו ואת דמותו״.
נדיה עדינה רוז, “שלג”, 2016
בועדת השיפוט בפרס ע״ש שושנה איש-שלום ישבו רונית שורק, אוצרת לרישומים והדפסים, מוזיאון ישראל, האמן מידד אליהו ודן ניראל, נציג משפחת איש שלום. בנימוקי הבחירה נכתב כי ״עבודותיה החידתיות של נדיה עדינה רוז מושכות את הצופה לעולם מוצפן, שיש בו קסם ואיום. היא יוצרת עצמים עשויים להפליא, נטועים בהקשרים תרבותיים מגוונים. ניתן למצוא ביצירות הד לזרמי הסוריאליזם והפופ, כמו גם לסיפורי עם ממולדתה בברית המועצות לשעבר. האמנית תופרת בעבודה עמלנית פסלים רכים המאופיינים בחיבורים מפתיעים של חומרים, צורות ומרקמים. כמשוררת נוסכת עדינה רוז בעבודה הפלסטית שלה רוח פואטית, המאפשרת להרהר במשמעויות נבדלות מבלי להתחייב. מעל לכל מרחפת זרות, ואולי אף תלישות ואי-שקט.
על הייחודיות והמקוריות, ועל השפה עתירת הניגודים, שיש בה עידון אך גם מתח מרוסן ובכל זאת נוכח, מצאנו את נדיה עדינה רוז ראויה לקבל את הפרס על שם שושנה איש-שלום לשנת 2019״.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
