מוזיאון ערבי לאמנות עכשווית ומורשת (AMOCAH), עתיד להיפתח בסחנין בחודש דצמבר הקרוב. המוזיאון, שיקום ביוזמתם של בלו סמיון פיינרו ואביטל בר-שי שאצרו במקום את הביאנלה הים-תיכונית ובשיתוף עיריית סחנין, עתיד להציג אמנות פלסטינית, ערבית ובינלאומית ״מישראל ומהעולם״, כדברי ההודעה לעיתונות. עוד נכתב בהודעה כי המוזיאון מחזיק באוסף של למעלה מ-2000 פריטים הקשורים למורשת הערבית פלסטינית וכ-200 יצירות אמנות עכשווית בינלאומית, רובן של אמנים שהציגו בביאנלה הים תיכונית. התערוכה הפותחת את המקום, שתיקרא חיוואר (דו-שיח), תציג יצירות של מרינה אברמוביץ׳, יאניס קונליס, כריסטיאן בולטנסקי, יוהנס ווגל, הרמן ניץ’, מוניר פטמי לצד מיכה אולמן, אסד עזי, דני קארון, נידל ג’ברין, תמיר לכטנברג, מירב הימן, זוהדי קדרי, ראני זראווי, דוד וקשטיין ואחרים.
״מטרת המוזיאון היא להציג אמנות מקומית ובינלאומית עכשווית בשילוב פריטים מהמורשת הערבית-פלאסטינית תוך קידום השלום באמצעות פעילויות אמנות, בניית אמון הדדי בין שכנים וחיזוק שיתוף הפעולה ביניהם על בסיס של שוויון והדדיות, בתקווה ליצור תשתית לדיאלוג אנושי ודו-קיום בין קהילות הנתונות בסכסוך. באמצעות האמנות אנו מקווים לגשר על מחלוקות באיזור, תוך שימת דגש על רב-תרבותיות, יצירה אמנותית, כבוד האדם, חזון ותקווה לדו-קיום בשלום ולעתיד טוב יותר. המוזיאון משיק תכנית לאירוח אמנים, שתעודד אמנים ישראלים ובינלאומיים להתארח ולהתגורר במקום כדי לחלוק חוויות ותרבויות ולהעביר סדנאות אמן ויצירה בקהילה״, נכתב בהודעה לעיתונות.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
