האמן הפלסטיני חאלד ג׳ראר יצא לעמאן בדרכו לתערוכה בפינלנד. מוקדם יותר השבוע פורסם כי צו איסור היציאה של ג׳ראר, תושב רמאללה, הוארך בשנית ללא הסברים, אולם כעת מתברר שצו איסור היציאה הוסר במפתיע.
אתמול פורסמה עצומת אנשי תרבות ישראלים הקוראים לבטל את איסור היצירה. בעצומה, שנחתמה עד כה ע״י למעלה מ-250 יוצרים/ות, נכתב כי ״אנו מוחים בכל לשון על ההחלטה השרירותית והבלתי מוצדקת לפגוע בחופש התנועה, חופש הביטוי וחופש הפרנסה של אמן שהוזמן להציג את עבודתו במוסדות מכובדים וידועי שם בעולם. ג׳ראר מעולם לא הואשם בעבירה כלשהי ולא נמסרו כל נימוקים ביטחוניים או אחרים המצדיקים את עיכובו, ועולה לפיכך חשד שמא ההחלטה נובעת משיקולים זרים ומניסיון להצר את צעדיהם של אמנים פלסטינים״.
״כאמנים ואנשי תרבות, אנו חשים בושה על כך שמדינתנו נוהגת באופן הזה. אנו יכולים רק לתאר לעצמנו את עוגמת הנפש,הכעס והעלבון שחש אמן שנאסר עליו לנסוע לבקר בתערוכתו שלו ולפגוש את עמיתיו בארצות אחרות. אנו חשים שיחס מבזה שכזה לאמן ולעבודתו מטיל צל כבד על פועלנו כאמנים ישראלים, ומחריב את הסיכוי ליצור הדברות והבנה בין החברה הישראלית והפלסטינית באמצעים של שלום ושיח תרבותי״.
״אמנות היא כלי חשוב לביטוי דעות שונות במדינה דמוקרטית. חופש הביטוי אמור לחול על כל אחד, ללא הבדל דת, גזע או מגדר, גם כאשר הוא מבטא אמירות חברתיות או פוליטיות. מדינה בה נאסר על אנשים לנוע, ליצור או להתפרנס בגלל הדת או המוצא שלהם, או לחילופין בגלל שהם מבטאים נקודת מבט מסוימת, אינה מדינה דמוקרטית״.
אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה של 1990. כל פורטרט היה תולדה של שעות רבות של עבודה, מתוך התבוננות מרוכזת וקפדנית במודלים. לדבריה, היא הופתעה מעוצמת התגובות, שנעו מאהדה והתלהבות של אנשי אמנות
ועד עוינות בוטה מצד העיתונות הרוסית
תשע דמויות נשים, עולות חדשות מחבר העמים, הגעתי למסקנה שיש בתוכה סתירה פנימית, מין דואליות קיומית שנעה בין הזדהותה עם העקורים והתלושים אשר צוירו בזמן אמת בעת העלייה הגדולה
