ליאור גריידי
-
כ חול
- דרורית גור-אריה
- 27/02/2022
“ליאור גריידי מבקש בדרכו לבחון את משמעותו של חיפוי וההעלמה של חפץ, אובייקט או פסל דרך רהיטים – חפצים המשמשים אובייקטים אדריכליים פונקציונליים ומנהלים את מופע חיינו בחלל הביתי”. דרורית גור-אריה מתוך מאמר התערוכה “כ חול” של ליאור גריידי
-
מבטה של זו הפונה אלינו
- ליאת ארלט סידס
- 13/06/2019
״כהנוב תפסה את הלבנט כמרחב גאופוליטי מרובה ממדים, רבדים, פרספקטיבות, זהויות, גוונים, תרבויות, דתות ולאומים, ואת ״הלבנטיניות״ כאתגר פרקטי, אינטלקטואלי ונפשי של היכולת להתקיים בסינכרוניות רוחבית בתוך פסיפס אנושי, במרחב הביניים של רצף ההבדלים בזמן ובמרחב, באופן טבעי ושגרתי״. ליאת סידס כותבת על התערוכה ״ז’קלין כהנוב: הלבנט כמשל”
-
יוצר טבעי, פועל טבעי
- דפנה שלום
- 05/01/2017
“כפי שהמכתבים נערמו בוודאי על שולחנותיהם של ראשי היישוב, כך נערמים גם הקנבסים, נשענים על הקיר. בניגוד לנמענים המקוריים של המכתבים, שלא קראו אותם ולא ענו להם, גריידי מתייחס לכל מלה ומלה ביראה ובכבוד. הוא רוקם אותן על הקנבס”. דפנה שלום צפתה בתערוכה “פועל טבעי” של ליאור גריידי בגלריה הקיבוץ, תל-אביב
-
מלך שחור בלובי של בניין
- דר' קציעה עלון
- 16/12/2014
“אף עבודה אינה עונה לתו התקן של הסלון הבורגני האשכנזי, המקום שבו מצויות רוב עבודות האמנות הישראליות, והתערוכה עצמה הלא היא במרחב סִפי, לובי נעול. קרי, עוד לא בבית”. כמה הערות על התערוכה “מלך שחור” של ליאור גריידי.
-
על הפוליטיקה של הטעם המיינסטרימי
- נועה חזן
- 27/05/2014
אם האמנים המשתתפים בתערוכה “עד שתצא מקולי” נחשבים לשוליים, מי לעזאזל נשאר לשמור על ההגמוניה?
