בר-קיימא

  • מישהו שומע אותי

    רעש-רקורדס ורדיו מרכז העיר ירושלים התחילו כתחנות רדיו, אבל לא מפסיקים להתחדש. “ירושלים היא פלונטר; דבר מורכב שאי-אפשר להתחמק ממנו. הפגנות של להב”ה, תיירים שיכורים, ילדים ערבים ממזרח העיר. אתה יוצא מהבית וזה שם. האנרגיה הזו חייבת תיעול כלשהו”. שיחה עם האנשים שמאחורי היוזמות, אורי קדישאי ועמרי בן-דור

  • “המקום הזה טירוף”

    “בחוץ חרדים מחלקים להיפסטרים סופגניות. בגדים שחורים, כובעים, זקנים ארוכים ומשקפיים עגולים. לא ברור מי הוא מי. בפנים הסרף של הטורבנז מתחיל. באמצע ההופעה ניגש לבמה מישהו ואומר, ‘ביי אחי, אני חייב ללכת, היה אדיר’. כאמור, הום בייס”. ניצן פינקו חזרה מפסטיבל המטף, שהוקדש לשיקום המזקקה בירושלים

  • המפעל: המוסדיות כמדיום

    מקימי המפעל, חלל ורסטילי ורב-תחומי בירושלים, מדברים על ה”מוסדיוּת כמדיום” – המקום כיצירה. האג’נדה שלהם גמישה ומסרבת להתחייב לקו מסוים. הם רוצים להיות ה כ ל. “זה כמעט נשמע כאילו אתם לא רוצים להחליט”, אני אומרת להם. “למה כאילו?”, הם משיבים בחיוך

  • בנקיימא – בנק שהוא קהילה

    “בנקיימא – שותפות משאבים וגורל” הוא אחד הפרויקטים המרכזיים של עמותת בר-קיימא, והוא משרת הן את העמותה והן את לקוחותיה. “זהו גוף שאינו למטרות רווח, אלא למטרות ערך”, מצהירים מייסדי ומפעילי העמותה

  • מתחת לשפה

    הנה סצנה שפורחת כנראה מתחת לאף של רובנו: התיאטרון הקהילתי בשפה האנגלית בירושלים. שתי קבוצות, תיאטרון-בתזוזה ו-Starcatcher, סוחפות קהל של מאות אנגלוסקסים אוהדים. ענבל דקל-גולדברג שוחחה עם המייסדים

  • מודל הקיימות של בר-קיימא

    אין כמעט גוף תרבות ירושלמי שאינו מכיר את עמותת בר-קיימא, המלווה ארגונים ופרויקטים בדרך החתחתים אל המימוש והיציבות הכלכלית. נועם כוזר ולידיה מלטין, המקימים: “אנחנו לא מארגנים את המסיבה רק כדי לסחוב רמקולים, אנחנו מארגנים אותה כי אנחנו רוצים לרקוד”

אלפי מנויים ומנויות כבר מקבלים את הניוזלטר שלנו
ישירות למייל, בכל שבוע
רוצים לגלות את כל מה שחדש ב
״ערב רב״
ולדעת על אירועי ואמנות ותרבות נבחרים
לפני כולם
?